ענבר קירשינבוים

תקשורת בין בני זוג מהי בכלל ??

תקשורת בין בני זוג היא ביטוי של הקשר והיחסים הזוגיים. כאשר התקשורת חסומה היחסים הופכים להיות סבוכים וקשורים. תקשורת בין בני זוג באה לידי ביטוי באופן מילולי וגם באופן לא מילולי. (אריאלה מלצר)

מחברת הספר "נישואין מימוש עצמי" דבורה ארציאל מגדירה תקשורת כ"העברת מחשבותינו, רגשותינו וציפיותינו לזולת."

הבסיס לתקשורת בונה הוא:

1. כנות – לשוחח בישירות ובכנות.
2. אמון – בתקשורת בונה האמון בין בני הזוג הוא:

א.      לא לשתף אחרים בנאמר בין בני הזוג.

ב.      בשעת ויכוח עם בן הזוג לא לנצל נגדו דברים שסיפר בעבר.

3. תשומת לב – לתת את מירב תשומת הלב.
4. הקשבה – להקשיב לשני בשלמות בלי תגובות ודיונים.

תקשורת בונה היא שוטפת ורצופה, ויכולה לחזק מאוד את הקשר בין בני הזוג, ויחד עם זה יש נושאים המחייבים דיון מתוכנן עם הקדשת מלוא הזמן, זהו תהליך נלמד הדורש תשומת לב והקשבה משני הצדדים. תקשורת חסומה יכולה ליצור מצבים אומללים ולכן תקשורת פתוחה גם מונעת הרבה אי הבנות ופגיעות רגשיות, העלולות להיווצר מתוך אי ידיעה או חוסר הבנה. נדרשת תשומת לב וסבלנות כדי ללבן את אותם מצבים כראוי. כשיש תקשורת בונה, שהיא גם רצופה ובעת הצורך גם יזומה ומעמיקה הנישואין נמצאים בדרך המובילה ליתר שייכות, קירבה ואהבה".

מתי התקשורת מתחילה להיות חסרה ?

ניתן לראות שכאשר בתוך המערכת הזוגית שלנו רמת הביטחון יורדת ושני בני הזוג עסוקים במגננה מתחילים הקצרים בתקשורת. בדרך כלל בשלב מאבק הכוח כשעולים התסכולים והאכזבות וכשהצרכים של בני הזוג אינם מסופקים. כאן עולה במיוחד חשיבותה הרבה של תקשורת ישירה, פתוחה, גלויה ואמיתית. כשהביטחון במרחב היחסים שבין בני הזוג יורד, בני הזוג עסוקים בהגנה על עצמם מפני שהם מגיבים מתוך הכאב שנגרם להם כתוצאה מכך שבן הזוג לא נותן מענה לצרכיהם. (אריאלה מלצר)

ובעצם תקשורת בין בני הזוג מתחילה  בהתחלת היחסים בין בני הזוג שם נרקמת לה אהבה, חברות ועוד.

"האהבה פורחת החלטנו להתחיל את החיים ביחד כזוג יש לנו פנאי אחד לשני לרובנו יש קריירה, אפשר להיפגש בערב בשקט ובשלווה אנחנו מתקשרים ביחד נפלא, יש בינינו תקשורת ממש לפי הספרים אנחנו מנסים להתמודד עם הבעיות אשר עולות להן בלחץ של חיי היום יום תוך כדי תקשורת והקשבה אחד לשני עם נסיון לפתור בעיות,  החיים זורמים להם ועכשיו הגיע הזמן לעבור לשלב ב' בתוך המערכת היחסים אחרי החתונה ופה אנחנו מחליטים להביא ילד לעולם ...."

אחד השלבים הראשונים שבהם אנו נתקלים בקושי תקשורתי בין בני הזוג אחרי הזוגיות הנפלאה, הוא ההחלטה להביא ילד לעולם. שני בני הזוג מגיעים עם מטען רגשי עשיר משנות ילדותם והתבגרותם בבית ההורים שהטביעו בהם את חותמם. לכל אחד מהם חלומות ושאיפות שונות באשר לילד המשותף שהם עתידים לחבוק. "ד"ר רונית אלוני, העוסקת בטיפול ושיקום מיני וזוגי, מבהירה " המשבר האמיתי במעבר להיות הורים, הוא קודם כל, בהחלטה לוותר על החופש שלנו, שלעיתים היא קשה מאד. לאחר מכן, עצם המחשבה על התינוק, מדובר בהחלטה מאד רומנטית שמתרגשים לקראתה, במעקב אחרי העובר בהריון, בהמון פנטזיות שאין מתחברות למציאות הכול כך קשה שלאחר הלידה. (מאת מירב אמיתי-כהן "להיות משפחה")

ומכאן אנו מגיעים לנקודה של תחילת ההריון. מה קורה פה ומה קורה לתקשורת שלנו ולמקום שלנו בזוגיות בתוך ההריון?

בתחילת ההריון יש איזה שהוא סוג של ירח דבש מתוק. תפקיד הנשים להיות מתווכות בין האב לבין התינוק שגדל אצלה בבטן. גם פה יש איזשהו מקום לדבר לפתוח את הדברים וליישם את התקשורת שהיתה לנו טובה בתחילת ההריון ובתוך הזוגיות שלנו ולדבר על הדברים ולתת לבעל לדבר על החששות ועל הרגשות שהוא מרגיש כלפי ההריון. התקשורת בין בני הזוג צריכה לנוע על הציר בו גם לאישה אך במיוחד גם לבעל יש מקום לדבר על החששות שלו וכן על רגשותיו עם גדילת העובר.

עם התקדמות ההריון המעבר מזוג למשפחה הופך להיות מוחשי יותר. הזוג משתתף בקורס הכנה ללידה בדרך כלל, וגם הסביבה משדרת את המסר שאתם הופכים להיות הורים עוד מעט. הזוג עומד בפני שינוי שעליו להתמודד איתו. איך זה נעשה?

הפסיכולוג רן נבון מסביר שגברים יכולים להיות בחדר לידה ליהנות מהחוויה ולהפיק ממנה קרבה רבה, לידה הינה דבר קסום הנוגע בבריאה, עוד אומר רן נבון שדווקא מי שאינו נמצא בחדר הלידה עשוי לחשוב שהוא מחוץ לחוויה.

לכן גם לפני שאנחנו מגיעים לחדר הלידה מאד חשובה התקשורת בין בני הזוג יש מקום לפני הלידה להעלות את אותם פחדים, חרדות התרגשות, ציפיות ממה שעומד לבוא. לאן אנו הולכים

מה הציפיות של כל אחד ואחד מאיתנו בתוך חדר הלידה לפני הלידה ובמהלך הלידה., וכמו כן להעלות את הרגשות של כל אחד ואחד לא לבטל את הפחד, החרדה וההתרגשות הצפויה להגיע.

מחקרים ומאמרים מדברים על כך שאחד השלבים הראשונים שבהם צצות ה"בעיות" אחרי הזוגיות הנפלאה הוא המפגש הפיזי אחרי הלידה כאשר הזוגות חוזרים ל"מציאות" לביתם כדי להתחיל את החיים, כמשפחה אחת ואז נוצר בעצם ה"משולש", בעצם מה אומר משולש זה, כאשר האישה חוזרת הביתה עם הילד, יש בה את העוצמתיות שעליה היא לא מוכנה לוותר. היא יודעת מה הכי טוב לילד, התינוק רוצה אך ורק אותה. האב מרגיש שהוא נדחק פה לשוליים שאין לו בעצם מקום. בתוך המשולש הזה הוא מרגיש ברב המקרים מוזנח ולא שייך יותר. עכשיו בני הזוג כבר לא שייכים רק זה לזו אלה יש פה עוד אוצר קטן ויקר ואליו צריך להתרגל, להשקיע לאהוב ולקבל וגם הכי חשוב למצוא את הדרך להמשיך את הזוגיות הנפלאה עם התקשורת שהיתה לנו קודם לכן. הכי חשוב לשמור על איזון של כל הצלעות במשולש בלי שאף אחד מהצלעות ירגיש דחוי.

שאלת המחקר

כיצד משפיעה לידת הילד הראשון על דרך התקשורת בין בני הזוג ?

אוכלוסיית המחקר

5 זוגות של הורים עד חצי שנה לאחר הולדת הילד הראשון.

השאלונים הועברו באופן אישי לכל אחד מבני הזוג על ידי עורכת המחקר.

סיכום ומסקנות

השאלון בחן דפוסי תקשורת בין בני זוג, במקביל נשאלו שאלות פתוחות במטרה לבחון את השפעת לידת הילד על אופן הקשר הזוגי.

השאלונים הועברו לזוגות עד חצי שנה לאחר הולדת הילד הראשון.

שני זוגות לא הסכימו בכלל לענות על השאלון.

מניתוח השאלונים עולות שתי קבוצות אותן ניתן להעמיד על רצף "איכות הזוגיות".

קבוצה אחת מתאפיינת בזוגיות פתוחה יותר, שיתופית – זוגיות בונה. אצל זוגות אלה מצאנו כי ההצהרה לגבי עתידה של מערכת היחסית תהיה "יש לי רצון עז שהקשר יצליח, ואעשה כמעט כל דבר כדי להבטיח זאת" ואף " אני מאוד רוצה שהקשר יצליח, ואעשה כל שביכולתי כדי להבטיח זאת".

הקבוצה השניה התאפיינה בהרבה חוסר הסכמה, שכיחות גבוהה של ריבים – תקשורת לקויה. כאן אפיינה ההצהרה " יכול להיות נחמד אם הקשר יצליח, אבל אני מסרב/ת לעשות יותר ממה שאני כבר עושה כדי לשמור על הקשר". התחושה אצל הזוג היא שכל אחד עושה מה שצריך ואין להם שום רצון או יכולת לנסות ולשפר את המצב. והמצב, בתפיסה שלהם הוא לא טוב.

יש להסתייג ולומר כי המחקר חסר מספר דברים, א. אוכלוסיית המחקר אינה גדולה דיה בכדי שהתוצאות תהיינה מהימנות. ב. חסרות שאלות רקע נוספות שיבדקו את השפעת הלידה על הזוגיות. ג. השאלון שנבחר היה אינטימי מאוד וכנראה גרם לאותם זוגות לבחור שלא לענות עליו. יתכן וזה מראה לנו שקיים איזה שהוא קושי כתוצאה מהלידה, אך זה בגדר השערה בלבד.

במטרה לבחון את השפעת הלידה על הזוגיות נשאלו מספר שאלות. לצערי רמת ההיענות בשאלות היתה נמוכה והקשתה על קבלת תמונה חדה יותר מזו שהתקבלה.

עולה כי דווקא זוגות שהתקשורת אצלם אופיינה אחרי הלידה כתקשורת בונה – לא הייתה עקביות בכל הקשור לרצון שני בני הזוג להשתתף בקורס הכנה ללידה. ז"א, היה חוסר הסכמה אך שניהם השתתפו בסופו של דבר. כנראה שדווקא העובדה שהתקשורת בין שני בני הזוג היא תקשורת בונה, הביאה לכך שאחד יכיר ברצונות וצרכי האחר ויקבל אותם. זו דוגמא טובה לכך שכתוצאה מתקשורת בונה הקיימת בין בני זוג ניתן להתגבר על מחלוקות וחוסר הסכמות.

בדבר השאלה על התחושות שהרגשתם כשנודע לכם שאתם בהריון. לפי התשובות שניתנו קרה כאן דבר מעניין. ההריון מקבל מקום מרכזי. אצל אותם זוגות שאופיינו בתקשורת לקויה יש רצון לחזור לאותה תקופה שנודע להם על ההריון "אז היה טוב". אצל אותם עם תקשורת בונה אנו מוצאים אושר, חששות ושמחה. עניין החששות מקבל לגיטמציה לעלות כי הבסיס של התקשורת הוא חזק ויש מקום להביא חששות בתך כלל השמחה של ההריון.

כל הזוגות (למעט אחד) השתתפו בקורס הכנה ללידה.

עם הולדת התינוק, נוצר שינוי במבנה התא המשפחתי. במקום שניים יש עכשיו שלושה אנשים במערכת. תהליך ההסתגלות ל"משולש" זה הוא לפעמים לא קל, ובכל מקרה עובר זמן עד אשר הוא מסתיים.

תהליך הסתגלות זה דורש בסיס רחב, חזק ויציב. בסיס זה שייך לזוג ותקשורת ביניהם. תקשורת יציבה שתוכל לספוג שינויים וטלטלות תקבל את השינוי הזה בברכה, ותהליך ההסתגלות יהיה קצר יותר וטוב יותר. תקשורת שתאפשר מקום לדבר על הפחדים בצד השמחה ועל החששות בצל השינוי שעומד להתרחש תקבל לחיקה את הרך הנולד עם הרבה סבלנות ואהבה.

רשימה ביבליוגרפית

איילון, י. "האהבה המודעת – מסע חיי הנישואין המאושרים"

ארד, י. "מה קורה לזוגיות שלנו לאחר הולדת התינוק/ת?" מתוך הספר "נגיעות של אמא".

ארציאל, ד. נישואין מימוש עצמי

מלצר, א. "תקשורת בין בני זוג היא ביטוי של הקשר והיחסים הזוגיים", 2005