|
29/3/2007 22:56
|
עופרי
|
מאת:
|
|
מנסה להוסיף עוד דברי חכמה
|
כותרת:
|
ומתחילה קצת לאבד את סבלנותי. ושוב, כמו תקליט מקולקל אני חוזרת על דבריי, ואולי מוסיפה פן נוסף שהוא בעצם אותו הדבר.
יולדת יקרה, את נשמעת כעוסה ומאוכזבת. נראה לי שמשהו יושב עליך ומצאת לנכון לשתף אותנו ולהוציא את זה על הדולה.
מה שחברותי למקצוע מנסות להגיד זה שדולה זה הרבה מעבר לפגישות שמתחילות בשעה X ומסתיימות בשעה Y. דולה זמינה בטלפון, עונה על שאלות, מפנה למקורות מידע במידה ואינה יודעת את התשובה, מכילה, מרגיעה והיא שם בשבילך הרבה לפני שילדת. אני כדולה אפילו משאילה בהרבה פעמים ספרים, די וי די ושאר דברים.
להגיד שלא נהוג לקחת כסף על פגישת הכרות זה בעיתי. כל אחת נוהגת אחרת. אני בדעה שיש לקחת כסף על פגישה שכזו שכן זו שעת עבודה שלי. אני מוסרת מידע בזמן הזה אני קשובה ולא אעשה כביסה באותו הזמן.
ולגבי ההשוואה עם עורכי דין - לדעתי אין מקום להשוואה. ובאמת יחי ההבדל הקטן. אנחנו אף פעם לא מסיימות את עבודתינו. אנחנו בכוננות תמידית ואולי מי שלא חי את המקצוע הזה לא מבין.
לא כולנו רוחניות, להפך הקרקע חייבת להיות מתחת לרגלינו, כי אחרת איך תוכלי להשען עלינו? אנחנו נקרעות בין ללכת עם הלב הרחב שלנו ובין להבין שזה המקצוע אותו בחרנו לנו או שהוא בחר אותנו. אנחנו משקיעות את מיטב כספינו בקורס הכשרה, בקורסי העשרה, בקניית שמנים איכותיים ובפינוקים קטנים, כל אחת לפי ראות עיניה.
מי שבחרה לה דולה בחרה לראות את התמונה כולה. מה הוא אותו רגע האמת? אנחנו מדברות על תמיכה? נכון. זה חלק מהוויתנו ומהמקצוע שלנו. גם אנחנו משלמות חשבון ארנונה והולכות למכולת. האם יתכן כי בעל המכולת יבטל לי חוב כי הוא מבין ללבי וכי לא השתכרתי החודש? במקרה הטוב הוא ידחה לי את התשלום.
רובינו תרמנו ועדיין תורמות לחברה (הנשית בפרט), בידע ובתמיכה וגם בהתנדבויות.
מותר לנו להתאכזב, ממוצר ומשירות. מותר לנו לחשוב ש"הגיע" לנו משהו כאשר בפועל לא קיבלנו אותו.
גם לי קודם כל כאדם ואח"כ כדולה "מגיע" תשלום עבור עבודתי. "מגיעות" לי תשובות מלקוחות שנעלמו לי. בשורה התחתונה, מי שבסוף נושם עמוק מרפה ומוותר, על תשובות ובעיקר על כסף - אלו אנחנו. הדולות.
אם נעשה פה רשימה של חייבים תוכלי לראות שכמעט לכל דולה חייבים לפחות כמה מאות של שקלים.
אני דולה ואני גאה בזה. זה המקצוע שלי. מי שמעוניין בשירות שלי, צריך לשלם. ככה זה עובד בחיים של שנת 2007.
גם אני משלמת עבור טיפול שיאצו או טיפול במים.
ואת יולדת יקרה, התעמקי באוצר שנולד לך, לא כל אחת זוכה בנס הזה. בנס הבריאה.
אמרי תודה על מה שיש לך. היי מאושרת בחלקך. כי אפשר להמשיך ורק לקחת, ניתן גם לתת ושמוח על כך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
|
|
כל הזכויות שמורות לאמנות התמיכה בלידה © יצירת קשר
|
